עריכת וידאו לדוקומנטרי

video editing for documentary

לעורך הוידאו עריכה לדוקומנטרי מהווה חוויה יצירתית, שונה ומאתגרת מעריכת סרט עלילתי. בסרטים דוקומנטרים העורך הופך להיות מעין "כותב שותף" של הבמאי, (כשהבמאי הוא עדיין הקפטן כמובן), לכן מאוד חשוב שמערכת היחסים בין העורך לבמאי תהיה בריאה.

חשוב לדעת שעריכת דוקומנטרי ( ולמען האמת, עריכה בכלל) זה עניין של משחקים ונסיונות, לכן אף פעם אל תפסלו רעיון בלי לנסות אותו קודם.





ישנם סרטים בהם חומרי הגלם מגיעים לעורך הוידאו בזמן הצילומים עצמם ובעצם תוך כדי הצילומים, העורך מתחיל לעבוד, אך לרוב נהוג להגיש את החומרים לעורך הוידאו רק בסוף הצילומים. אם ישנה אפשרות להתחיל לערוך בזמן צילומים, לכו על זה. זה יעזור מאוד בעיקר, אם תגלו שחסרים לכם שוטים שאפשר להשלים או אם יש תקלה בסצנה מסויימת.

גיבוי

מכיוון שמדובר בדר"כ בחומרים שיהיה מאוד קשה לשחזר, חשוב מאוד לדאוג לגבות את החומרים הללו (אם צילמתם לקלטת, אז הקלטות הן בעצם הגיבוי שלכם). אם אתם מתכננים לעבור על הקלטת לפני שאתם דוגמים, חובה להעביר את החומר גלם לאמצעי מדיה אחר כמו DVD או קלטת VHS ואז לעשות זאת. אתה לא רוצה להריץ קדימה ואחורה את קלטת החומר גלם שלך.

סדר

מכיוון שדוקומנטרי זה לרוב ים של חומר גלם. חשוב לסדר אותו בצורה ברורה ומדוייקת שתעזור להגיע לכל קליפ בקלות. אפשר לחלק את החומרים לפי סצנות, לוקיישנים וכו'.

צפייה בחומרים

השלב הראשון שהעורך והבמאי ( ולפעמים גם המפיק) עוברים יחד הוא צפייה בחומרים ורשימת הערות. שלב חשוב זה עוזר לעורך ולבמאי לקבל את התמונה הגדולה של הסרט.בשלב זה כדאי גם להתחיל לשים לב איזה סיפורים הכי מעניינים בסרט, אילו דמויות יכולות להיות מספיק חזקות כדי לסחוב עליהם את הסרט, כמו כן בשלב זה אפשר לרשום את הטיימקודים של השוטים שרוצים להשתמש בהם (כך שיהיה יותר קל למצוא אותם אח"כ). תהליך זה נקרא לוגינג. דפי הלוגינג בדר"כ מכילים את הטיימקוד של השוט (השעה, הדקה והשניה) יחד עם תיאור הזוית (מדיום שוט, קלוז אפ וכו') ותיאור קצר (בדר"כ משפט אחד) של מה שקורה בשוט.

assembly

לאחר שהעורך והבמאי קבעו את מבנה הסרט, הם יכולים לעבור לשלב הראשון של העריכה עצמה ה- assembly. בשלב זה עורך הוידאו מתחיל להניח את החומרים הנבחרים על הטיימליין בצורה מאוד כללית וללא עריכה. לא מכניסים את כל החומר, אלא רק את החומרים הטובים ביותר. לא צריך להתייחס לזמן הכולל של הסרט שנוצר (סביר שהוא יהיה הרבה יותר ארוך מהגרסא הסופית), לא צריך גם לפחד מסצנות שחוזרות על עצמם למשל אם יש שני אנשים שמדברים על אותו נושא, זה יהיה עדיין מוקדם מידי לקבוע את מי מבינהם להשאיר ואת מי להוריד. לאחר שהכנתם את ה - assembly , כדאי לצפות בהכל ברצף (כדאי אפילו כמה פעמים), כדי להבין מה בעצם יש לך ולהתחיל לקבוע את הפוקוס של הסרט, נקודת המבט ממנה יסופר הסיפור, לשים לב מה הרגעים החזקים יותר וחזקים פחות, אילו סצנות חוזרות על עצמן ואילו תוקעות את הסרט ומה האורך שהסרט הולך להיות.

Rough cut

.Rough cut זה דראפט, שעדיין יהיה ארוך מהגרסא הסופית. פה העורך וידאו מתחיל להדק את המבנה, את הקצב של הסרט, את הרגש שהוא מנסה להוציא, מתחיל להוריד סצנות שלא תורמות לסיפור. העורך צריך לשאול את עצמו כל הזמן, האם החומר עובד במקום ששמתי אותו בסרט. טריק מוכר הוא לרשום בקיצור כל סצנה בכרטיסייה ולהדביק אותם ליד מחשב העריכה על הקיר לפי סדר ההופעה שלהם בסרט. בזמן העריכה לפעמים מבט אחד בלוח שנוצר יכול להביא לשינוי קיצוני בסדר הסצנות בסרט.

יש עוד הרבה לכתוב על עריכה לסרטים דוקומנטרים, אבל הכי חשוב לזכור, שמכיוון שלרוב אין תסריט ברור, תהליך העריכה הוא מורכב מאוד והסרט יכול למצוא את עצמו משתנה מספר פעמים.