פוסט פרודקשיין- שלב העריכה בסרט

post production

בפוסט פרודקשיין כל עבודת ההפקה מתחברת יחד. בדיוק כמו תהליך ההפקה, גם בפוסט בדר"כ דברים לא הולכים לפי התוכנית. תפירת השוטים לסרט אחד היא חתיכת נסיעה ברכבת הרים.

ההתפתחות הדיגיטאלית בשנים האחרונות פישטה את העניין והיום מגיעים לתוצאות גבוהות בקלות וזולות יחסית. לבמאי מוצעים היום מגוון פורמטים לכל צורת שידור שיזדקק. הפורמטים המרובים גם העלו את רף האיכות לסרטים.


עובדי הפוסט הם לא באמת קוסמים, כמו שהרבה חושבים. העורך וידאו לא יכול להחליף את השחקן הראשי בסרט או להוסיף פרטים שלא נמצאים, גם להאיר תמונה חשוכה יכול להיות בעייתי בעריכה. נכון, ישנם מצבים רבים בהם תיקון תמונה רעה הוא אפשרי- אפשר לשפר צבעים, לפעמים גם לייצב מצלמה מתנדנדת, אפשר גם להגדיל תמונה או להקטין אותה, אבל חשוב לזכור, שכמו שישנם אפקטים שבשנייה מסדרים הכל, ישנם גם אפקטים שדורשים עבודה רבה וזמן רב שיכול להתבטא ברינדור ארוך במיוחד. ככל שהעורך יצטרך להתעסק יותר בתיקון התמונה והסאונד שלכם, יהיה לו פחות זמן לעריכה עצמה. ובעריכה זמן הוא מצרך יקר. צריך גם לקחת בחשבון שישנם תיקוני תמונה מסויימים שיכולים לגבות מחיר יקר מאיכות הוידאו של הסרט.

שלב העריכה מתחיל בלוגינג.-הבמאי והעורך צופים בחומרים ומחליטים אילו קטעים לדגום. בשלב זה קובעים את הרציונאל של העריכה. כיום נהוג להשתמש בלוגינג בעיקר בסרטים דוקומנטרים, בהם החומר גלם הוא גדול מאוד. השיטה יעילה כדי למנוע מהעורך להסתבך באוקינוס החומר גלם וכדי למנוע עומס על המחשב.
כשהחומר גלם מוגש כקבצים ולא בקלטות, זה בעייתי לדגום רק חלק מהחומרים ובדר"כ נדגום את הכל. בכל אופן, גם אם מחליטים לדגום את כל החומר גלם, מומלץ לעשות את הלוגינג, כדי להתמצא יותר טוב בחומר גלם.

מפה עוברים לשלב הדגימה. אם החומר צולם בקלטות. הן ידגמו ממכשיר המיועד להן. לפעמים מצלמת מיני די וי יכולה לעשות את העבודה. כשחומר הגלם מוגש בקבצים, פעולת הדגימה יותר פשוטה, אך לעיתים תיקח זמן רב (תלוי באיכות הקבצים) ולפעמים גם תדרוש המרת הקבצים לכאלה שתוכנה העריכה יכולה לקבל.

השלבים הבאים נקראים assembly - חיבור הקטעים הטובים יחד ללא עריכה . המטרה היא לצמצם מאסיבית את החומר גלם ולסדר אותו לפי הסדר הכרונולוגי של הסרט. אחריו יגיע שלב ה- rough cut בו העריכה יותר מושקעת. יותר החלטות יצירתיות מתקבלות שם כמו בחירת הטייקים, קצב העריכה, סגנון העריכה וכו'. לבסוף יגיע שלב ה- fine cut- הידוק סופי של העריכה: הקאטים, הדיאלוגים והקצב.

לאחר סיום עריכת התמונה עוברים לעריכת הסאונד. עריכת סאונד עושים רק כאשר סגורים לגמרי שעריכת התמונה הסתיימה. היכולות של עורך וידאו בסאונד הן מוגבלות, אבל קורים ניסים. בכל אופן, בסאונד ממש בעייתי שווה לבדוק אופציה של עורך סאונד. בעריכת הסאונד, כדאי לתכנן את המסר שתרצו להעביר עם הסאונד או יותר נכון, איך הסאונד יחזק את האווירה שהסרט משדר.

השלב האחרון הוא שלב התיקוני צבע. פה השמיים הם הגבול והכל תלוי בטעם של הבמאי (וגם באיכות החומרים). תיקוני צבע בסיסיים הם הבהרה של התמונה (פעולה שלא כלכך מומלצת), קונטרסט (ניגודיות בין הלבן לשחור) והדגשת או שינוי הצבעים השולטים של הסרט.
גם פה אפשר להיעזר בעורך, למרות שבעיקרון מדובר בתחום מקצועי משלו. כלומר יש עורכים שנקראים עורכי אונליין, שיש להם מערכת שלמה שמוקדשת רק לתיקוני הצבע. בכל אופן, אצל כל עורך צריכה להיות היכולת והידע לבצע תיקוני צבע בסיסיים.

טיפים לעריכה חלקה יותר
עריכת וידאו- מדריך לקראת פוסט פרודקשיין

פוסט פרודקשיין- שלב העריכה בסרט

post production

בפוסט פרודקשיין כל עבודת ההפקה מתחברת יחד. בדיוק כמו תהליך ההפקה, גם בפוסט בדר"כ דברים לא הולכים לפי התוכנית. תפירת השוטים לסרט אחד היא חתיכת נסיעה ברכבת הרים.

ההתפתחות הדיגיטאלית בשנים האחרונות פישטה את העניין והיום מגיעים לתוצאות גבוהות בקלות וזולות יחסית. לבמאי מוצעים היום מגוון פורמטים לכל צורת שידור שיזדקק. הפורמטים המרובים גם העלו את רף האיכות לסרטים.


עובדי הפוסט הם לא באמת קוסמים, כמו שהרבה חושבים. העורך וידאו לא יכול להחליף את השחקן הראשי בסרט או להוסיף פרטים שלא נמצאים, גם להאיר תמונה חשוכה יכול להיות בעייתי בעריכה. נכון, ישנם מצבים רבים בהם תיקון תמונה רעה הוא אפשרי- אפשר לשפר צבעים, לפעמים גם לייצב מצלמה מתנדנדת, אפשר גם להגדיל תמונה או להקטין אותה, אבל חשוב לזכור, שכמו שישנם אפקטים שבשנייה מסדרים הכל, ישנם גם אפקטים שדורשים עבודה רבה וזמן רב שיכול להתבטא ברינדור ארוך במיוחד. ככל שהעורך יצטרך להתעסק יותר בתיקון התמונה והסאונד שלכם, יהיה לו פחות זמן לעריכה עצמה. ובעריכה זמן הוא מצרך יקר. צריך גם לקחת בחשבון שישנם תיקוני תמונה מסויימים שיכולים לגבות מחיר יקר מאיכות הוידאו של הסרט.

שלב העריכה מתחיל בלוגינג.-הבמאי והעורך צופים בחומרים ומחליטים אילו קטעים לדגום. בשלב זה קובעים את הרציונאל של העריכה. כיום נהוג להשתמש בלוגינג בעיקר בסרטים דוקומנטרים, בהם החומר גלם הוא גדול מאוד. השיטה יעילה כדי למנוע מהעורך להסתבך באוקינוס החומר גלם וכדי למנוע עומס על המחשב.
כשהחומר גלם מוגש כקבצים ולא בקלטות, זה בעייתי לדגום רק חלק מהחומרים ובדר"כ נדגום את הכל. בכל אופן, גם אם מחליטים לדגום את כל החומר גלם, מומלץ לעשות את הלוגינג, כדי להתמצא יותר טוב בחומר גלם.

מפה עוברים לשלב הדגימה. אם החומר צולם בקלטות. הן ידגמו ממכשיר המיועד להן. לפעמים מצלמת מיני די וי יכולה לעשות את העבודה. כשחומר הגלם מוגש בקבצים, פעולת הדגימה יותר פשוטה, אך לעיתים תיקח זמן רב (תלוי באיכות הקבצים) ולפעמים גם תדרוש המרת הקבצים לכאלה שתוכנה העריכה יכולה לקבל.

השלבים הבאים נקראים assembly - חיבור הקטעים הטובים יחד ללא עריכה . המטרה היא לצמצם מאסיבית את החומר גלם ולסדר אותו לפי הסדר הכרונולוגי של הסרט. אחריו יגיע שלב ה- rough cut בו העריכה יותר מושקעת. יותר החלטות יצירתיות מתקבלות שם כמו בחירת הטייקים, קצב העריכה, סגנון העריכה וכו'. לבסוף יגיע שלב ה- fine cut- הידוק סופי של העריכה: הקאטים, הדיאלוגים והקצב.

לאחר סיום עריכת התמונה עוברים לעריכת הסאונד. עריכת סאונד עושים רק כאשר סגורים לגמרי שעריכת התמונה הסתיימה. היכולות של עורך וידאו בסאונד הן מוגבלות, אבל קורים ניסים. בכל אופן, בסאונד ממש בעייתי שווה לבדוק אופציה של עורך סאונד. בעריכת הסאונד, כדאי לתכנן את המסר שתרצו להעביר עם הסאונד או יותר נכון, איך הסאונד יחזק את האווירה שהסרט משדר.

השלב האחרון הוא שלב התיקוני צבע. פה השמיים הם הגבול והכל תלוי בטעם של הבמאי (וגם באיכות החומרים). תיקוני צבע בסיסיים הם הבהרה של התמונה (פעולה שלא כלכך מומלצת), קונטרסט (ניגודיות בין הלבן לשחור) והדגשת או שינוי הצבעים השולטים של הסרט.
גם פה אפשר להיעזר בעורך, למרות שבעיקרון מדובר בתחום מקצועי משלו. כלומר יש עורכים שנקראים עורכי אונליין, שיש להם מערכת שלמה שמוקדשת רק לתיקוני הצבע. בכל אופן, אצל כל עורך צריכה להיות היכולת והידע לבצע תיקוני צבע בסיסיים.

טיפים לעריכה חלקה יותר